Yoast SEO מותקן כמעט בכל אתר וורדפרס בישראל, אבל ברוב האתרים שאנחנו פוגשים הוא פשוט הותקן ונשכח. האשף הראשוני דולג, עמודי ארכיון מיותרים פתוחים לאינדוקס, ומפת האתר כוללת עמודים שאף אחד לא רוצה לראות בגוגל. התוסף עצמו טוב, אבל הוא עושה בדיוק את מה שהגדירו לו, לא יותר.
במדריך הזה עברנו על ההגדרות של Yoast לפי הסדר שבו הן מופיעות בתוסף, והשארנו רק את מה שבאמת משפיע: איך גוגל מבין מי אתם, אילו עמודים נכנסים לאינדקס, ואיך התוצאה שלכם נראית בחיפוש. זה חלק קטן אבל בסיסי בעבודה של קידום אתר וורדפרס, ואפשר לעשות את רובו לבד בשעה פנויה.
בקצרה: הגדרת Yoast נכונה מתחילה באשף ההגדרה הראשונית, ממשיכה בקביעה שהאתר מייצג ארגון או אדם, בהשארת מפות XML ו־Schema פעילים, ובסגירת עמודי ארכיון ותגיות שאין בהם ערך לאינדוקס. אחרי זה מחברים את האתר ל־Google Search Console ושולחים את מפת האתר. רוב שאר ההגדרות יכולות להישאר בברירת המחדל.
למה ההגדרות של Yoast חשובות בכלל
Yoast לא "מקדם" אתר. הוא כלי שמנהל כמה דברים טכניים שגוגל קורא: כותרות SEO ותיאורי מטא, הוראות noindex, מפת אתר בפורמט XML, נתונים מובנים (Schema) ונתוני שיתוף ברשתות. כל אחד מהם יכול לעבוד לטובתכם או לגרום נזק שקט.
דוגמה נפוצה: עמוד ארכיון של תגית שמכיל פוסט אחד בלבד. אם הוא פתוח לאינדוקס, גוגל רואה עוד עמוד דל בתוכן שמתחרה בפוסט עצמו. במאה תגיות כאלה יש לכם מאה עמודים חלשים באינדקס. הגדרה אחת ב־Yoast פותרת את זה.
לפי התיעוד של Yoast, מפות האתר כוללות רק את סוגי התוכן שמותר למנועי חיפוש לאנדקס, וסוגי תוכן שסומנו noindex לא יופיעו בהן. כלומר, ההחלטות שלכם בהגדרות קובעות גם מה נשלח לגוגל כ"רשימת העמודים החשובים" של האתר.
שלב 1: אשף ההגדרה הראשונית
Yoast ממליצים להשלים את אשף ההגדרה הראשונית (First-time configuration) מוקדם ככל האפשר. הוא נמצא תחת Yoast SEO ואז General. האשף עובר על הדברים הבסיסיים: האם האתר מייצג ארגון או אדם, שם האתר, לוגו ופרופילים ברשתות חברתיות.
אם כבר דילגתם עליו בעבר, אפשר לחזור אליו בכל רגע. זה לוקח כמה דקות, והמידע שממלאים שם משמש את Yoast כדי לבנות את הנתונים המובנים של האתר.
שלב 2: ייצוג האתר, ארגון או אדם
תחת Settings ואז General יש הגדרה שנקראת Site representation. כאן קובעים אם האתר מייצג ארגון (Organization) או אדם (Person). Yoast הופכים את המידע הזה לנתונים מובנים, כלומר זה חלק ממה שגוגל קורא כדי להבין מי עומד מאחורי האתר.
- עסק, חברה או מותג: בחרו Organization, מלאו שם עסק מדויק והעלו לוגו ברור.
- אתר אישי של מומחה או יוצר: בחרו Person וקשרו למשתמש הנכון באתר.
- פרופילים חברתיים: הוסיפו רק פרופילים אמיתיים ופעילים של העסק. אין טעם להוסיף עמוד פייסבוק נטוש.
טעות שאנחנו רואים הרבה: עסק שבחר Person כי מי שהתקין את האתר עשה את זה בשמו. התוצאה היא נתונים מובנים שמציגים את המתכנת כבעלים של האתר.
שלב 3: פרטי האתר הבסיסיים
תחת Site basics מגדירים שם אתר, שם חלופי, תיאור קצר (Tagline), תו מפריד ותמונת ברירת מחדל לשיתוף. שלושה דגשים:
- שם האתר: כתבו את שם העסק כפי שאנשים מכירים אותו. הוא מופיע בכותרות החיפוש לפי התבנית שתגדירו.
- תו מפריד: בחרו תו פשוט כמו קו אנכי. זה עניין אסתטי, אבל עדיף לבחור פעם אחת ולא להחליף כל חודש.
- תמונת שיתוף: העלו תמונה במידות מתאימות לשיתוף ברשתות. בלי תמונה, כל שיתוף של עמוד בלי תמונה ראשית ייראה ריק.
באותו אזור יש גם העדפות כמו הגבלת הגישה להגדרות מתקדמות לעורכים ומנהלים בלבד. אם כמה אנשים עורכים תוכן באתר, כדאי להפעיל את זה כדי שאף כותב לא יסמן בטעות עמוד חשוב כ־noindex.
שלב 4: תכונות האתר (Site features)
זה המסך שבו מפעילים ומכבים יכולות של התוסף. ההמלצה שלנו פשוטה: השאירו פעילות את התכונות שעוזרות לגוגל להבין את האתר, וכבו רק מה שבאמת לא בשימוש.
| תכונה | מה היא עושה | ההמלצה שלנו |
|---|---|---|
| XML sitemaps | יוצרת מפת אתר שמנועי חיפוש קוראים | להשאיר פעיל |
| Schema Framework | מוסיפה נתונים מובנים לעמודים | להשאיר פעיל |
| Open Graph | קובעת איך עמוד נראה כשמשתפים אותו בפייסבוק ובוואטסאפ | להשאיר פעיל |
| ניתוח SEO וקריאות | מציגים המלצות בזמן כתיבה | לפי טעם, לא משפיע על הדירוג |
| llms.txt | יוצר קובץ שמכוון כלי AI לעמודים המרכזיים | אופציונלי, לשקול לפי האתר |
שימו לב לשורה של ניתוח ה־SEO: הנקודות הירוקות והאדומות ב־Yoast הן כלי עזר לכתיבה. גוגל לא רואה אותן ולא מדרג לפיהן. עמוד עם נקודה כתומה יכול להיות מצוין, ועמוד עם נקודה ירוקה יכול להיות חלש. כתבנו על זה גם במדריך לקישורים פנימיים, שבו ההמלצה של Yoast על קישורים היא רק נקודת התחלה.
שלב 5: חיבור לכלי מנהלי האתרים
תחת Site connections אפשר להזין קודי אימות של Google Search Console, Bing ומנועים נוספים. אם כבר אימתתם את האתר בדרך אחרת, למשל דרך רשומת DNS, אין צורך לחזור על זה כאן.
מה שכן חשוב: אחרי שהאתר מאומת, שלחו את מפת האתר של Yoast ב־Search Console. בדרך כלל הכתובת שלה היא sitemap_index.xml בשורש הדומיין, וכדאי לפתוח אותה בדפדפן כדי לוודא שהיא עובדת. אם עוד לא עבדתם עם הכלי, יש לנו מדריך מעשי ל־Google Search Console שמסביר איך שולחים מפת אתר ואיך קוראים את הדוחות.
שלב 6: סוגי תוכן, קטגוריות ותגיות
כאן נמצאות ההגדרות עם ההשפעה הגדולה ביותר על מה שגוגל מאנדקס. לכל סוג תוכן (עמוד הבית, פוסטים, עמודים, מוצרים) ולכל טקסונומיה (קטגוריות, תגיות) אפשר לקבוע אם הוא יופיע בתוצאות החיפוש, ומה תהיה תבנית ברירת המחדל של הכותרת והתיאור.
מה בדרך כלל כדאי לפתוח לאינדוקס
- פוסטים ועמודים, כמעט תמיד.
- מוצרים, אם יש חנות.
- קטגוריות, אם יש בהן כמה פוסטים ואתם מוכנים לכתוב לכל קטגוריה תיאור קצר.
מה בדרך כלל כדאי לסגור
- תגיות, ברוב האתרים הקטנים. הן נוטות לייצר עשרות עמודים כמעט זהים.
- סוגי תוכן טכניים שהתוספים יוצרים, כמו תבניות או טפסים, אם הם מופיעים ברשימה.
אין כאן תשובה אחת לכל אתר. חנות עם קטגוריות מוצרים עשירות תרצה את הקטגוריות באינדקס, ובלוג קטן עם שלוש קטגוריות כנראה לא יפסיד כלום אם יסגור אותן. השאלה שצריך לשאול: האם מישהו שמחפש בגוגל ירצה לנחות על העמוד הזה?
גם תבניות הכותרת והתיאור נקבעות כאן. כדאי להגדיר תבנית סבירה לכל סוג תוכן, ובעמודים החשובים לכתוב כותרת ותיאור ידניים בעורך של כל עמוד.
שלב 7: ארכיונים, פירורי לחם ועמודים מיוחדים
תחת Advanced יש כמה הגדרות שקל לפספס:
- ארכיוני מחבר: באתר שיש בו כותב אחד, ארכיון המחבר זהה כמעט לארכיון הבלוג. במקרה כזה אפשר לכבות אותו או לסמן noindex.
- ארכיוני תאריך: כמעט אף פעם לא מועילים בחיפוש. ברוב האתרים העסקיים כדאי לכבות.
- פירורי לחם (Breadcrumbs): זמינים רק אם התבנית תומכת בהם. הם עוזרים למשתמשים ולמנועי חיפוש להבין את מבנה האתר.
- עמודי מדיה: ודאו שעמודי הקבצים המצורפים כבויים, כך שכתובת של תמונה לא תהפוך לעמוד נפרד ודל באינדקס.
- RSS: Yoast יכול להוסיף קישור חזרה לאתר בפיד, מה שעוזר כשאתרים אחרים מעתיקים תוכן מהפיד.
בגרסת הפרימיום יש גם מסך Crawl optimization עם אפשרויות לצמצם כתובות מיותרות שגוגל סורק. לפי Yoast כל האפשרויות שם כבויות כברירת מחדל. באתר קטן זה לא דחוף, ואם מפעילים, עדיף לעשות זאת בזהירות ולבדוק שלא נחסם משהו חשוב.
הגדרות ברמת העמוד: איפה רוב העבודה האמיתית
ההגדרות הכלליות קובעות את הבסיס, אבל רוב ההשפעה היומיומית מגיעה מהתיבה של Yoast בתוך כל עמוד ופוסט:
| שדה | למה הוא חשוב | טיפ מעשי |
|---|---|---|
| כותרת SEO | מה שמופיע כקישור הכחול בתוצאה | ברורה, עם הנושא המרכזי בהתחלה |
| תיאור מטא | הטקסט שמתחת לקישור, כשגוגל בוחר להשתמש בו | משפט אחד או שניים שמסבירים מה יש בעמוד |
| ביטוי מפתח | עוזר לכם לבדוק שהעמוד ממוקד בנושא אחד | ביטוי אחד לכל עמוד, בלי חזרות בין עמודים |
| Slug | הכתובת של העמוד | קצרה, באנגלית או מילים ברורות, ולא לשנות אחרי פרסום בלי הפניה |
| Advanced: אינדוקס | מאפשר לסגור עמוד בודד | לסגור עמודי תודה, עמודי בדיקה ועמודים זמניים |
חשוב לזכור שגוגל לא תמיד משתמש בכותרת ובתיאור שכתבתם. הוא יכול לבחור טקסט אחר מהעמוד אם הוא חושב שזה מתאים יותר לחיפוש. ובכל זאת, כותרת ותיאור טובים מגדילים את הסיכוי שהתוצאה שלכם תוצג כמו שאתם רוצים.
איך בודקים שההגדרות באמת עובדות
- פתחו את מפת האתר בדפדפן וודאו שהיא כוללת רק את סוגי התוכן שרציתם.
- פתחו עמוד תגית או ארכיון שסגרתם, והסתכלו בקוד המקור שיש בו הוראת noindex.
- ב־Search Console, בדקו שמפת האתר נקראה בהצלחה ושאין בה שגיאות.
- אחרי כמה שבועות, הסתכלו בדוח הדפים ב־Search Console ובדקו אם מספר העמודים המאונדקסים הגיוני ביחס לאתר.
- שתפו עמוד בוואטסאפ לעצמכם ובדקו שהתמונה והכותרת מופיעות נכון.
אם משהו נראה מוזר, למשל עמודים שלא ציפיתם להם במפת האתר, כמעט תמיד התשובה נמצאת במסך סוגי התוכן או הטקסונומיות.
טעויות נפוצות שכדאי להימנע מהן
- סימון כל האתר כ־noindex בזמן בנייה ושכחה לבטל: זו בעיה של וורדפרס עצמו, בהגדרות הקריאה, אבל היא מופיעה הרבה יחד עם Yoast. בדקו אותה מיד אחרי עלייה לאוויר.
- שני תוספי SEO פעילים במקביל: שניהם מוסיפים כותרות, Schema ומפות אתר, והתוצאה היא כפילויות. בחרו אחד.
- מרדף אחרי נקודות ירוקות: דחיסת ביטוי המפתח שוב ושוב רק כדי לקבל ציון גבוה פוגעת בקריאות ולא עוזרת לדירוג.
- שינוי slug של עמוד מדורג בלי הפניה: הכתובת הישנה תחזיר שגיאה ותאבד את מה שצברה.
שאלות נפוצות
האם צריך את גרסת הפרימיום של Yoast?
לרוב האתרים הקטנים הגרסה החינמית מספיקה לכל ההגדרות החשובות שתיארנו כאן. הפרימיום מוסיף כלים כמו ניהול הפניות ואופטימיזציית סריקה, שיכולים לחסוך זמן באתרים גדולים יותר.
האם הנקודה הירוקה של Yoast משפרת את הדירוג?
לא. הניתוח של Yoast הוא כלי עזר לכותב, וגוגל לא רואה אותו. מה שמשפיע הוא איכות התוכן, ההתאמה לחיפוש והמצב הטכני של האתר.
האם לסגור את עמודי התגיות לאינדוקס?
ברוב האתרים הקטנים כן, כי עמודי תגיות נוטים להיות דלים וכמעט זהים זה לזה. אם עמוד תגית מסוים מרכז הרבה תוכן ויש לו תיאור משלו, אפשר להשאיר אותו פתוח.
איפה מוצאים את מפת האתר של Yoast?
במסך תכונות האתר יש קישור לצפייה במפת ה־XML, ובדרך כלל הכתובת היא sitemap_index.xml בשורש הדומיין. את הכתובת הזו שולחים ב־Google Search Console.
מה עושים אם מחליפים את Yoast בתוסף אחר?
רוב תוספי ה־SEO המוכרים מציעים ייבוא של הכותרות והתיאורים מ־Yoast. אחרי המעבר בודקים שמפת אתר חדשה פעילה, שולחים אותה מחדש ב־Search Console ומוודאים שאין שני תוספים פעילים במקביל.
