תוכן שנכתב עם AI: מתי גוגל מקבל אותו ומתי לא

כמעט כל בעל עסק ששוקל לכתוב תוכן לאתר שואל היום את אותה שאלה: אם אני משתמש ב-ChatGPT או בכלי דומה, גוגל יוריד אותי? החשש מובן. ברשת מסתובבות טענות סותרות, חלק אומרים שגוגל "מזהה AI" ומענישה, וחלק מבטיחים שאפשר לייצר מאות עמודים בלחיצה ולטפס לראש התוצאות.

אנחנו עובדים עם כלי AI כל יום, וגם רואים מה קורה כשמשתמשים בהם לא נכון. במאמר הזה ריכזנו מה גוגל עצמה כותבת בתיעוד הרשמי שלה, איפה עובר הקו בין עזרה לגיטימית לבין ספאם, ואיך בונים תהליך עבודה שבו AI חוסך זמן בלי לסכן את האתר. אם אתם מחפשים ליווי מקצועי בתחום, ריכזנו את הגישה שלנו בעמוד כתיבת תוכן לקידום אתרים.

בקצרה: גוגל לא מענישה תוכן רק בגלל שנכתב בעזרת AI. היא מתגמלת תוכן מועיל, מדויק ואמין, בלי קשר לאופן שבו נוצר. הבעיה מתחילה כשמשתמשים ב-AI כדי לייצר הרבה עמודים בלי ערך אמיתי לקורא, במטרה לתמרן את הדירוג. זה מוגדר אצל גוגל כספאם מסוג Scaled content abuse.

מה גוגל אומרת בפועל על תוכן AI

בפברואר 2023 פרסמה גוגל בבלוג Search Central פוסט שמסביר איך תוכן שנוצר ב-AI משתלב בגישה הוותיקה שלה: להציג לאנשים תוכן מועיל. המסר המרכזי לא השתנה מאז: הקריטריון הוא איכות התוכן והמטרה שלשמה נוצר, לא הכלי שכתב אותו.

בתיעוד הרשמי על שימוש בתוכן AI גנרטיבי, גוגל מתארת את ה-AI ככלי שיכול לעזור במחקר על נושא ובבניית מבנה לתוכן מקורי. באותו מסמך היא גם מזהירה שמודלים גנרטיביים לא שולפים עובדות, אלא חוזים רצף מילים סביר על סמך נתוני האימון שלהם. במילים פשוטות: AI יכול לכתוב משפט שנשמע בטוח ומקצועי, והוא עדיין יכול להיות שגוי.

לכן ההמלצה של גוגל ברורה: לבדוק עובדות ידנית ולעבור על כל תוכן שנוצר ב-AI לפני הפרסום, כדי לוודא שהוא מדויק ואמין. זו לא המלצה תיאורטית. טעות עובדתית אחת במאמר מקצועי מספיקה כדי שלקוח פוטנציאלי יפסיק לסמוך על כל השאר.

מתי זה הופך לספאם: Scaled content abuse

במדיניות הספאם של גוגל יש סעיף שנקרא Scaled content abuse, כלומר ניצול לרעה של תוכן בהיקף גדול. ההגדרה: יצירה של הרבה עמודים שמטרתם העיקרית היא לתמרן את הדירוג בחיפוש ולא לעזור למשתמשים. חשוב לשים לב שההגדרה לא מדברת על AI בלבד. היא חלה גם על תוכן שנכתב בידי אנשים, אם המטרה והתוצאה זהות.

בין הדוגמאות שגוגל מביאה במדיניות:

• שימוש בכלי AI גנרטיבי או בכלים דומים כדי לייצר הרבה עמודים בלי להוסיף ערך למשתמשים.
• גרידת תוכן מפידים או מאתרים אחרים ופרסומו מחדש.
• תפירה של תוכן מכמה מקורות בלי להוסיף ערך.
• הקמת כמה אתרים כדי להסתיר את ההיקף ההמוני של התוכן.
• עמודים שמכילים מילות חיפוש אבל לא באמת מובנים לקורא.

המשמעות לעסק קטן: הסכנה היא לא מאמר אחד שנכתב בעזרת ChatGPT. הסכנה היא אסטרטגיה של "נייצר עמוד לכל עיר ולכל שירות" בלי שום תוכן ייחודי באף אחד מהם.

השאלות שגוגל מציעה לשאול: מי, איך ולמה

במדריך של גוגל ליצירת תוכן מועיל יש מסגרת פשוטה של שלוש שאלות, והיא שימושית במיוחד כשעובדים עם AI.

מי יצר את התוכן

גוגל ממליצה להוסיף מידע מדויק על מי שכתב, למשל שורת קרדיט, במקומות שבהם קוראים מצפים לה. היא גם מזהירה מפני זהויות מומצאות ותארים מזויפים, ומגדירה אותם כהטעיה. אם האתר שלכם מציג "מומחה" שלא קיים, זו בעיית אמינות, לא רק בעיה טכנית.

איך התוכן נוצר

לפי גוגל, גילוי נאות על שימוש ב-AI או באוטומציה מועיל בתוכן שבו קורא עשוי לשאול את עצמו "איך זה נוצר?", ושווה להוסיף אותו כשזה צפוי באופן סביר. אין חובה גורפת לסמן כל פסקה, אבל כדאי לחשוב מה הקורא שלכם היה רוצה לדעת.

למה התוכן קיים

זו השאלה שגוגל מכנה אולי החשובה מכולן. התשובה צריכה להיות: כדי לעזור לאנשים. תוכן שנוצר בעיקר כדי למשוך תנועה ממנועי חיפוש לא תואם את מה שהמערכות של גוגל מתגמלות, ושימוש ב-AI כדי לתמרן דירוג הוא הפרה של מדיניות הספאם.

מתי גוגל מקבלת ומתי לא: טבלת השוואה

מה גוגל מבקשת לבדוק מעבר לטקסט עצמו

נקודה שהרבה מפספסים: ההמלצה לבדוק תוכן AI לא נעצרת בגוף המאמר. בתיעוד של גוגל מצוין שאותה בדיקה צריכה לחול גם על אלמנט ה-title, על תיאורי המטא, על הנתונים המובנים (structured data) ועל הטקסט החלופי של תמונות, כי כל אלה יכולים להופיע בתוצאות החיפוש.

לגבי נתונים מובנים, גוגל מפנה להנחיות הכלליות, למדיניות של כל תכונת חיפוש בנפרד ולבדיקת תקינות הסימון. כלי AI נוטים להמציא שדות או ערכים, ולכן כדאי להריץ כל קוד schema בכלי בדיקה לפני שהוא עולה לאוויר.

ולמי שמוכר אונליין: ב-Google Merchant Center נדרש שתמונות שנוצרו ב-AI יכילו מטא-דאטה מסוג IPTC DigitalSourceType עם הערך TrainedAlgorithmicMedia, וכותרות ותיאורי מוצרים שנוצרו ב-AI צריכים להיות מוגדרים בנפרד ומסומנים ככאלה.

שלושה מיתוסים שכדאי לשכוח

"גוגל מורידה כל אתר שמשתמש ב-AI"

אין לכך בסיס בהנחיות של גוגל. התיעוד הרשמי מתאר שימושים לגיטימיים ב-AI, כמו מחקר ובניית מבנה, ומתמקד באיכות התוצאה ובמטרה שלשמה נוצרה.

"אם מעבירים את הטקסט בכלי האנשה, הכול בסדר"

שינוי ניסוח לא הופך טקסט דל למועיל. אם אין בו מידע חדש, דוגמאות או עובדות שנבדקו, הוא נשאר אותו תוכן, רק בניסוח אחר.

"יותר עמודים זה יותר תנועה"

עמודים שלא עונים על צורך אמיתי לא מביאים תנועה איכותית, ובהיקף גדול הם עלולים להיכנס להגדרה של Scaled content abuse. לרוב עדיף לחזק ולעדכן עמודים קיימים מאשר להוסיף עשרות חדשים.

תהליך עבודה בטוח עם AI לעסק קטן

כך נראה תהליך שאנחנו ממליצים עליו, והוא מתאים גם למי שכותב לבד:

1. מתחילים מהקורא, לא מהכלי. מגדירים איזו שאלה העמוד עונה עליה ולמי. כדאי להיעזר במחקר מילות מפתח מסודר כדי לוודא שיש ביקוש אמיתי לנושא.
2. משתמשים ב-AI למבנה ולטיוטה. ראשי פרקים, רשימת שאלות שהקוראים שואלים, ניסוח ראשוני.
3. מוסיפים את מה שרק לכם יש. ניסיון מהשטח, דוגמאות מהעבודה, תהליכים פנימיים ותמונות אמיתיות. זה החלק שהופך טיוטה גנרית לתוכן שאי אפשר למצוא בכל מקום אחר.
4. בודקים כל עובדה. כל מספר, תאריך, מחיר או טענה מקצועית מאמתים מול מקור רשמי. אם אין מקור, מוחקים.
5. עוברים על המטא-דאטה. כותרת, תיאור, טקסט חלופי ו-schema, כמו שגוגל מבקשת.
6. מפרסמים בקצב שמאפשר בדיקה. עדיף מאמר אחד טוב ובדוק מעשרים עמודים דלים.

איך לזהות שתוכן AI עוד לא מוכן לפרסום

כמה סימנים שחוזרים כמעט בכל טיוטה שלא עברה עריכה:

• פתיחים כלליים שלא אומרים כלום, כמו "בעולם הדיגיטלי של היום".
• מספרים וסטטיסטיקות בלי מקור, או עם מקור שלא קיים.
• אותו רעיון שחוזר בניסוחים שונים לאורך הטקסט.
• היעדר כל דוגמה ספציפית לעסק, לענף או לשוק הישראלי.
• עברית שנשמעת מתורגמת, עם מבנה משפט באנגלית.

אם מזהים כמה סימנים כאלה, הטקסט עדיין טיוטה. ועוד שיקול שחשוב היום: תוכן ברור, מבוסס ומדויק הוא גם מה שמערכות כמו AI Overviews של גוגל צריכות כדי לענות על שאלות, כך שעריכה טובה משתלמת פעמיים.

שאלות נפוצות

האם גוגל יודעת לזהות תוכן שנכתב ב-AI?

גוגל לא מפרסמת פרטים על כלי זיהוי כאלה, וזה גם לא העיקר. לפי ההנחיות הרשמיות שלה, מה שקובע הוא אם התוכן מועיל ואמין ולמה נוצר, ולא אם נכתב בעזרת AI. תוכן דל עלול להיפגע גם אם נכתב בידי אדם.

חייבים לציין שמאמר נכתב בעזרת AI?

אין חובה גורפת. גוגל ממליצה להוסיף גילוי נאות כשקורא עשוי לשאול איך התוכן נוצר וכשזה צפוי באופן סביר. בתחומים מסוימים, כמו חנויות שעובדות עם Merchant Center, יש דרישות סימון מפורשות.

כמה מאמרי AI אפשר לפרסם בלי להסתכן?

אין מספר קסם. הבעיה לפי גוגל היא ייצור של הרבה עמודים בלי ערך למשתמשים כדי לתמרן דירוג. קצב פרסום שמאפשר לבדוק ולערוך כל עמוד הוא קצב בטוח.

אפשר להשתמש ב-AI לכתיבת תיאורי מטא וטקסט חלופי?

כן, אבל צריך לבדוק אותם כמו כל תוכן אחר. גוגל מציינת במפורש שהבדיקה הידנית חלה גם על כותרות, תיאורי מטא, נתונים מובנים וטקסט חלופי, כי הם עשויים להופיע בתוצאות החיפוש.

מה ההבדל בין תוכן AI טוב לתוכן AI גרוע?

תוכן טוב עונה על שאלה אמיתית, מבוסס על עובדות שנבדקו ומוסיף ידע או ניסיון שלא קיימים בכל מקום אחר. תוכן גרוע הוא טקסט גנרי שפורסם כמו שהוא, לפעמים בעשרות גרסאות כמעט זהות.